דף הבית >> שאלות ותשובות >> יחסים וזוגיות
 

שאלות ותשובות בנושא יחסים וזוגיות

שאלה: אשתי ואני רבים כל שנה לפני הפסח סביב השאלה היכן נחגוג את ליל הסדר? כל אחד מאיתנו רוצה לחגוג עם הוריו אך לשנינו חשוב לחגוג יחד כך שהאפשרות של פיצול לא מתקבלת על הדעת. מה היית מציע לנו לעשות?


חבל מאוד שהאווירה החגיגית של הפסח מתקלקלת בגלל הויכוח המפורסם:"היכן נעשה את הסדר". אנשים רבים נכנסים למצב רגרסיבי סביב החגים ובעקבות הצורך לחזור לבית ההורים ולהתארח שם בחג. כל חזרה לבית ההורים גורמת לנו לחזור ולהרגיש כמו ילדים קטנים, ההורים מבשלים לנו ושוב, כמו פעם, דואגים להאכיל אותנו. בעניי, החזרה לבית ההורים מזמינה חוויה מעניינת כאשר אנו (ההורים) נדרשים להיות, בו זמנית, גם הורים בוגרים לילדים שלנו וגם ילדים מול ההורים שלנו. זהו מצב מורכב והוא מעורר תגובות מעניינות גם אצל הילדים שלנו שרואים אותנו גם כהורים וגם כילדים. ביטוי למורכבות החוויה אפשר לראות במצב בו ילד בן שלוש מתווכח עם הסבתא שלו וטוען שאימו אינה הבת של הסבתה. ובאמת איך אימא שלו יכולה להיות הילדה של מישהו אחר?

רוב ההורים מצליחים להתמודד עם המצב הזה ובמקרים רבים עולות סיטואציות מביכות שניתן להתגבר עליהן בעזרת הומור. אך יש לא מעט מבוגרים שמתקשים להתמודד עם הרגרסיה הנורמאלית והטבעית שהם חווים ומתנהגים כמו ילדים קטנים תוך שהם מתקשים להפעיל את המנגנונים הבוגרים יותר שלהם.

לשאלתך הספציפית, למה שלא תלכו לסירוגין, פעם למשפחה שלך ופעם למשפחה של אשתך?, למה שלא תחגגו את הסדר בבית שלכם ואולי תזמינו אליכם חברים או בני משפחה נוספים? אל תאבדו פרופורציות בעניין הזה, אני בטוח שההורים של שניכם לא היו רוצים שתסבלו בחג.

 


 



שאלה: לפני שבע שנים נפרדתי מחבר לאחר קשר שנמשך חמש שנים. מאז נישאתי ונולדו לי שני ילדים מקסימים. לאחרונה פגשתי במקרה את החבר הקודם וכל הרגשות שהיו בעבר עלו והציפו אותי שוב. למען האמת גם לפני כן הייתי חושבת עליו מידי פעם. השאלה היא מה לעשות כדי להשתחרר מרגשות האלו?

כשאנחנו מסיימים קשר ובמיוחד אם הוא היה ארוך ומשמעותי, עולים בנו רגשות שונים ולא כולם בהכרח קשורים לאדם ממנו נפרדנו. לעיתים הפרידה, הפגיעה שחווינו בערך העצמי או רגשת הכישלון ? מטרידים יותר מהגעגוע לאדם ממנו נפרדנו.

המפגש המחודש עם החבר לשעבר יכול לעורר את הרגשות החיוביים שהרגשנו בעבר אך הוא יכול לעורר גם רגשות שליליים ביחס להווה. למשל לצד הגעגוע יכולים לעלות רגשות של קנאה או נקמה.

כמו כן מתעוררות פנטזיות לגבי "מה היה קורה אילו"...? בכל זוגיות יש גם קשיים וחלקים פחות נעימים ואני מניח שגם בזוגיות הנוכחית שלך. המפגש עם החבר מהעבר יכול לעורר פנטזיות שאיתו הדברים היו נראים אחרת.

מדברייך נדמה שהעניין מבחינתך עדיין לא סגור ויש מקום לעיבוד נוסף של הדברים כך שתוכלי להניח את העניין בצד ולהתייחס אליו כאל זיכרון מהעבר ולא כחוויה בהווה. הייתי ממליץ לה לשוחח על העניין עם חברה קרובה ואם זה לא עוזר אז לפנות לטיפול שיאפשר לך לעשות את העיבוד ולהבין את המקור להתעוררות הרגשית שלך. יתכן ואת חווה קשיים בזוגיות הנוכחית שלך והדרך שלך לפתרון הבעיה היא "בריחה" לפנטזיות מהעבר. דפוס זה רק יפגע ביכולת שלך להשקיע בקשר הנוכחי ולקדם אותו ולכן גם מההיבט הזה הייתי ממליץ לך לפעול בכיוון שהצעתי קודם.
ככל שתביני יותר את החוויה שלך כך תשלטי בזיכרונות מהעבר והם לא יפלשו לתוך חייך בהווה.

 


 



שאלה : אני בת 27 ומזה כחצי שנה אני בקשר עם בחור שמאוד נקשרתי אליו. בעבר היו לי קשרים רומנטיים אך הם לא נמשכו לאורך זמן. אני מוצאת דמיון רב בהיסטורית החיים שלי ושל החבר, יש לי הרגשה שהוא מבין אותי ומזהה את הנקודות הרגישות שבי וגם את החולשות שלי. הבעיה היא שהוא מאוד מקנא לי, לא מרשה לי לצאת עם חברות וכועס כשאני לא עונה לו לטלפון. הוא אומר שזה נובע רק מאהבתו אליי. לאחרונה הוא מעיר על צורת הלבוש שלי ודורש ממני להתלבש בצורה צנועה יותר. הוא מזכיר לי את התנהגותו של אבי כלפי אימי וזה מדאיג אותי. האם לדעתך זו אהבה אמיתית או ששוב אני צריכה לנתק את הקשר?

מתוך השאלה שלך אני מזהה רגישות רבה ויכולת טובה להתבוננות פנימית, אל תתני לפחדייך למנוע ממך לעשות את הדבר שאת מרגישה שהוא נכון לך. התיאור שלך את היחסים עם החבר מעורר דאגה, יש בו סימנים ראשונים המעוררים חשד להתפתחות של קשר אלים. מי שחושבת שקינאה של החבר מעידה על אהבה גדולה ? טועה טעות מרה. קינאה היא רגש שעלול להיות הרסני מאוד ליחסים והיא אחד הסימנים לאלימות שעלולה להתפתח בהמשך. גם שלילת החופש להתלבש כפי שאת רוצה ובמיוחד הניסיון לבודד אותך מהתמיכה החברתית שלך מעידים על סיכון שקיים בקשר הזה.

בהמשך הוא יספר לך שהחברות שלך רק מקנאות בך ומנסות להפריד ביניכם. הוא גם עלול להרחיק אותך מההורים או מבני משפחה שיעירו לו על התנהגותו.

אין ספק שיש משהו "רומנטי" ומושך בקשר עם עוצמה גבוהה ובמיוחד כאשר הצד השני יודע לזהות את הרגישויות שלך ולתת תחושה שהוא מספק את הצרכים שלך. הפיתוי להימשך לקשר כזה הוא גדול מאוד אך המחיר שהוא עלול לגבות יכול להיות גבוהה מאוד.
מערכת יחסים טובה היא כזו שלצד השיתוף וחוויית התמזגות המשותפת יש גם מקום לכל אחד מבני הזוג בנפרד, לרצונות, להעדפות, לתחביבים ולחברים של כל אחד בנפרד. כאשר ה"ביחד" חונק את החלק האישי ומבטל את העצמי של אחד הצדדים ? זהו קשר הרסני שסופו להוביל לפגיעה הדדית.
בכל קשר יש גם ויתור מסוים, כל צד מבין שלצורך קיום הקשר יש מקום לויתורים משני הצדדים כדי לבנות מכנה משותף. אך אם הויתור נדרש רק מצד אחד או אם הויתור גורם לתחושה של ביטול עצמי או פגיעה בערכים חשובים אז כדאי לשקול מחדש את המצב ולבדוק אם אין כאן תהליך של ניצול.
בסוף השאלה שלך יש רמז לחשש שלך "לסיים שוב" קשר שהתחיל מה גם שזה הקשר הארוך הראשון שלך. כדי להבין לעומק את הקושי שלך בשמירה על קשרים יש צורך בטיפול שיבחן את מקור הקושי ויסייע לך להתגבר עליו. נראה לי שיש בך הכוחות והיכולת להפיק תועלת רבה מתהליך כזה.

 


 



שאלה : אני בת 25, סטודנטית בשנה האחרונה ללימודים. החבר שלי הציע שנגור יחד לאחר שלוש שנות חברות אבל אני מרגישה שאני נדרשת לעשות וויתורים רבים למען הזוגיות שלנו וחוששת שאם נגור יחד הרגשה זו תגבר ותכביד עליי. אני מאוד עצמאית ומתקופת הצבא אני חיה לבד. השאלה היא עד כמה צריך לוותר בזוגיות והיכן עובר הגבול בין שמירה על הזוגיות לבין ביטול עצמי?

אין ספק שזוגיות מחייבת וויתורים ופשרות שהרי שני אנשים זרים ושונים מחליטים להיות יחד ואין סיכוי שהם יתאימו האחד לשנייה בכל התחומים.

הוויתור והפשרה הם אבן היסוד בשמירה על זוגיות לאורך זמן וכמובן שללא היכולת לגמישות מצד שני בני הזוג הסיכון להתלקחות של ויכוחים ומריבות יהיה גבוה ועתיד הקשר יוטל בספק.

כאשר רק צד אחד נדרש לוותר על רצונותיו וצרכיו הוא יחוש חוסר סיפוק במערכת הזוגית ועלול למצוא עצמו מריר ומתוסכל וזה מתכון כמעט בטוח להתפרקות הזוגיות בעתיד.
אנשים המתקשים לפתח קשר זוגי הם לרוב כאלו שמתקשים להתגמש ולוותר על צרכיהם ? לפחות באופן חלקי. יש מי שמתקשה לוותר על הרגשת החופש שלו, יש מי שמתקשה לוותר על הקשר עם משפחת המוצא שלו ויש מי שמתקשה לוותר על החרדות שלו מפני קירבה ואינטימיות.

במערכת זוגית תקינה הפשרות שעושה כל אחד מבני הזוג הן כדאיות לו בחישוב הכללי ולרוב הוא לא יראה בהם וויתור ובוודאי לא ביטול עצמי.


שאלת הגבול בין ויתור לביטול עצמי היא מורכבת וסבוכה ובוודאי היא תלויה בגורמים רבים כמו התרבות ממנה מגיעים ומגורמים סובייקטיביים של כל אחד מבני הזוג.
כאשר אחד מבני הזוג מרגיש שהוא נדרש לוותר יותר מידי או חש שמבטל את עצמו יש מקום לעצור ולהתבונן לתוך עצמו ולתוך הזוגיות.
יתכן והרגשה זו נובעת מבעיה בערך העצמי של האדם או בחוסר ביטחון בסיסי ולכן כל וויתור מורגש כאובדן הערך העצמי או כפגיעה בשלמות העצמי. במצב כזה הבעיה הזוגית היא רק השתקפות של הקושי האישי ויש מקום לעבודה אישית לחיזוק הדימוי והערך העצמי.
מצד שני ייתכן ואדם מסכים לוויתורים גדולים עד כדי ביטול עצמי רק מתוך החרדה לשלמות הזוגיות (או המשפחה) ומהחשש להישאר לבד. כאן הבעיה הופכת כבר לבעיה זוגית ועלולה להגיע לרמות של ניצול של האחד את בן הזוג שלו.
לשאלתך, הייתי מציע לך להסתכל תחילה לתוך עצמך ולבחון שאלות כמו מדוע את נשארת בזוגיות לאורך זמן למרות שאת מרגישה שאת משלמת מחיר כבד? והאם ההתנגדות למגורים המשותפים אינם דרך להימנע מהתמודדות אמיתית וישירה עם הרגשתך בזוגיות? ברור שהמעבר למגורים משותפים הוא עליית מדרגה בקשר ויתכן שאת משתמשת בהימנעות שלך כאמצעי להרגיש שליטה בחייך.
לאחר שתבחני שאלות אלו שוחחי עם החבר ונסו יחד למצוא פתרונות שיסייעו לך לשפר את הרגשתך. בירור הקשיים הזוגיים שלכם צריך להיעשות ביחד כיוון שמדובר בחיים המשותפים של שניכם. יתכן והעלאת הנושא עם בן הזוג תשמש כמנוף לשינוי בקשר או כמבחן לרצינות כוונותיכם.

 


 


שאלה: בעלי מתנהג אליי בצורה מאוד לא נעימה ובחוסר סבלנות. הוא אדם מאוד נוח ונעים לחברים שלו ואבא נפלא לילדים אבל אני מאוד פגועה מהיחס שלו כלפיי. הצעתי לו ללכת לטיפול אבל הוא מסרב ואומר שזו בעיה שלי. האם אפשר לגרום לו להשתנות?

לצערך התשובה שלי היא שלילית בהחלט. לא ניתן לשנות מישהו אחר, כל אחד יכול לנסות לשנות את עצמו אך לא את בן הזוג שלו.
בעבודתי בקליניקה וגם בבית הספר אני פוגש לא מעט "בקשות" כמו :"הילד צריך להשתנות", "בעלי / אשתי צריך לעשות שינוי", "התלמיד הזה בעייתי וצריך לעשות איתו משהו" וכו'. השלב הראשון בהתייחסות לכל פונה הוא לבחון היכן הוא צריך לעשות את השינוי? לעיתים קרובות השינוי המתבקש הוא רק בתפיסה של הפונה את הבעיה וכבר עולות אפשרויות לפתרון.
בכל מערכת יחסים ? בזוגיות, במשפחה או בכיתה ? שינוי של אחד השותפים במערכת מוביל, באופן טבעי, לשינוי בשותפים האחרים. ולכן הגורם שאיתו כדאי להתחיל את השינוי הוא הפונה כיוון שאצלו קיימת בד"כ המוטיבציה לשינוי.

הרעיון שלך "לשלוח אותו לטיפול" רק מרחיק אותו מהאפשרות הזו כיוון שהוא מטיל את האחריות לשינוי ואולי גם את האשמה למצב ? רק עליו.
העובדה שבענייך הוא אבא נפלא וחבר טוב גורמת לך כנראה לכאוב יותר את המצב ואולי גם פוגעת בערך העצמי שלך.

מרוח הדברים שאת כותבת נדמה לי שהבעיה אינה אישית אלא זוגית ושהפתרון או לפחות ההקלה תבוא מטיפול זוגי. כך גם הוא לא ירגיש שכל האחריות למצב מוטלת עליו.
טיפול זוגי יוכל להתחיל ממפגשים משותפים או ממפגשים איתך ובהמשך יוכל גם בעלך להצטרף ? לאחר שיבין שאין כאן ניסיון להאשים אותו אלא לגייס אותו לשינוי היחסים ביניכם.

טיפול זוגי יאפשר לכל אחד מכם לבחון את תרומתו למצב ולבדוק את הקשיים והכוחות של כל אחד מכם באופן אישי. אך הטיפול הזוגי יתמקד גם (ואולי בעיקר) בתוצר המתקבל מהקשר בין שניכם ובקשיים המתעוררים מהביחד שלכם. הרצון שלך לשנות אותו מעיד משהו עלייך אך גם על דפוס הקשר המתקיים ביניכם ואולי תוצאת הטיפול לא תהייה בשינוי ישיר בכל אחד מכם אלא בשינוי בקשר המתקיים ביניכם.

כמובן ששינוי כזה יעורר גם שינוי בכל אחד מכם ? לפחות שינוי בחוויה של כל אחד מכם את הקשר הזוגי ואולי גם בחוויה שלו את עצמו.




שאלה : בעלי מתלונן כל הזמן שאני מקנאה בו ולא נותנת לו "אוויר לנשום". אני מתקשרת אליו מספר פעמים ביום כדי לשאול לשלומו וכועסת כשהוא יוצא עם חברים בלעדיי והוא אומר שזה מוגזם. לדעתי אני רק מראה אכפתיות ואהבה ולא הייתי רוצה להרגיש אדישות כלפיו. מה דעתך?

קינאה בזוגיות היא דבר נפוץ מאוד אך היא לא מעידה בהכרח על אהבה ואכפתיות. ברור שאדישות כלפי בן הזוג אינה דבר חיובי אך מי אמר שאלו שתי האופציות היחידות שעומדות לרשותך. האם את חשה אדישות ביחס של בן זוגך אלייך?? אני מקווה שלא!!

הקנאה היא רגש בסיסי וברמות מסוימות היא יכולה להיות לא מזיקה כלל ואפילו חיובית. כך למשל, אם אנו מקנאים בהצלחתו של מישהו נוכל להשתמש ברגש הזה כדי להגביר את המוטיבציה שלנו להצליח ולשאוף להישגים גבוהים יותר.

בעוצמות גבוהות יותר היא יכולה לעורר בנו מרירות ולדכא את הביטחון העצמי ואת הערך העצמי שלנו.
מדברייך אני מבין שאת מדברת על קינאה מסוג אחר. את לא מקנאה בו אלא מקנאה לו והדבר גורם לבן זוגך להרגיש מחנק ולהתלונן על יחסך אליו.
אם אין לך סיבות מציאותיות לקנאה (כמו למשל חשד סמוי שהוא בוגד בך) כדאי לך לבדוק עם עצמך מדוע מתעורר בך הרגש הזה. יתכן ומדובר בתסכול וחוסר שביעות רצון שלך מעצמך, או אולי יש בך מרכיבים תלותיים שבאים לידי ביטוי ביחסך לבן הזוג?
נראה לי שהמצב הנוכחי פוגע בבן הזוג שלך ובעקיפין גם בך ועלול לפגום בזוגיות שלכם ולכן הייתי מציע לך לשוחח עימו על הנושא ואף להתייעץ עם איש מקצוע שיעזור לכם למצוא את הכיוון הנכון שיאפשר לכם להגיע לאיזון ביחסים.




שאלה: אני נשואה ויש לי שלושה ילדים (4, 8, 14 ) הבעל שלי מאוד קשה ופרימיטיבי וכל השנים ספגתי ממנו אלימות מילולית. הוא מאוד עצבני ואם משהו לא מוצא חן בעניו הוא מתפרץ ויכול להשתולל מכעס. עד לא מזמן הילדים שתקו והשתדלו לא להרגיז אותו אבל הבת הגדולה מתחילה להגיד שנמאס לה מהמצב ולאיים שאם אני לא אעשה משהו היא תברח מהבית. יש לה חבר והיא מתביישת להביא אותו הביתה. למי אני יכולה לפנות כדי להרגיע אותה?

הבת שלך בסדר גמור והיא לא צריכה עזרה מקצועית כדי להירגע. מי שצריכה עזרה ומהר זו את ובהמשך גם הבעל שלך.
את מתארת מצב של חיים בבית עם אלימות וטרור, עם פחד וזהירות לא מוצדקת.
הדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה היא לפנות לגורמי הטיפול המתמחים באלימות במשפחה ובעזרתם לגייס את הכוחות כדי להוביל שינו במשפחה.

בקריית שמונה פועלת תחנה לטיפול באלימות במשפחה ? שם תפגשי עובדים סוציאליים המתמחים בטיפול בבעיות מהסוג הזה. בעזרתם תוכלי להבין את התהליך ההרסני שאתם עוברים בבית ולקבל כלים להתמודד אחרת עם הבעיה.

לצערי, אני נאלץ להגיד לך משפט שהייתי מעדיף לא להגיד אבל "אם לא עשית זאת עד היום למען עצמך עשי זאת עכשיו למען הילדים".

יתכן מאוד שבהמשך הדרך תביני שהפנייה לעזרה תסייע לך להרגיש אחרת עם עצמך, לגלות כוחות שלא ידעת שהם קיימים בך ולחולל שינו שגם את וגם הילדים תיהנו ממנו.
אם בעלך ישתף פעולה גם הוא יוכל לקבל כלים להתמודדות עם הכעסים שלו כי אני מאמין שמתחת לחזות הקשוחה שלו גם הוא סובל מההתפרצויות שלו ומהאווירה הלא נעימה בבית.
אל תחכי שהשינוי יבוא ממנו ובוודאי שאסור לך לצפות שהבת שלך תתנהג ע"פ הדפוסים שלך, צרי קשר עם התחנה והתחילי בשינוי.

מספר הטלפון של התחנה לטיפול באלימות במשפחה הוא : 6940005 .



 

 

  מכון בקשר  ת.ד. 8795, קריית שמונה  טל. 04-6959208 נייד: 050-5761651   E-mail: michael@bekesher.com      www.bekesher.com

Add to Favorites  |  Make Us Your Home Page  |  Site Map  |  [Top]
לייבסיטי - בניית אתרים